מה תגידו אם אספר לכן שכל אחד יכול ליצור בבית שלו קופסת הפתעות. קופסא שתגרום לכל אחד מבני הבית להרגיש הכי מדהים בעולם. תכירו את קופסת “המילים הטובות שלי”, קופסא שמבוססת על עיקרון העידוד.
עידוד מחזק תחושת שייכות, מסוגלות, נחיצות ומשמעות אצל הילד ומאפשר להתמודד גם עם כישלונות לעיתים ולא לוותר, לא משנה מהי התוצאה הילד יוצא עם תחושת ערך טובה.
אז איך עושים את זה?
לכל אחד מבני הבית מעצבים קופסא נחמדה, ביחד עם הילדים, מקשטים, צובעים, מדביקים מדבקות…
במשך השבוע שמים פתק עם מילה טובה אחד לשני על מעשה טוב שכל אחד מבני המשפחה עשה במהלך השבוע.
פותחים את הקופסאות בארוחת יום שישי או כל מועד אחר שנקבע, מקריאים ומשתפים.. וכן גם אתם ההורים תקבלו פתקים כחלק מהאימון של ילדכם ביכולת לעודד.
דרך אגב מומלץ שגם בני הזוג יתרגלו עידוד זה לזאת. תופתעו כמה שזה מהנה לקבל פתק של מילה טובה מהבן/בת הזוג. (רעיון של הבת שלי שאמרה בהפתעה: “מה??? אמא לא תכתוב לאבא?”)
אז מה הכללים בכתיבת “מילה טובה”:
1. על העידוד להתייחס באופן אישי למי שניתן, להבין ולזהות מהו הדבר שיעודד את האחר ויעניק לו תחושת ערך. (לדוגמא לאחד יהיה מאמץ הקשור ללימודים ולאחר בתחום החברתי).
2. התייחסות ליכולות ולא לאישיות (הכוונה לא לומר אתה חכם, את עדינה, אלא אתה משקיע בלימודים וחשוב לך להצליח או את מתחשבת בחברות שלך).
3. להתמקד במעשה בודד ולהסביר את הסיבה לעידוד. לדוגמא: “התנהגת היום באחריות כי עזרת לי לסדר את הבגדים בארון”, “אתה מסור וחבר טוב כי עזרת לחבר שלך היום להתכונן למבחן במדעים”).
4. סופרלטיבים והכללות אינם מעודדים. לרוב הם מתסכלים וחוסמים. הכוונה במשפטים כגון: “אתה נסיך”, “אתה נהדר”, “את מהממת”. מחקר מצא כי דברי שבח נותנים דחיפה אבל רק לרגע קט. כאשר ילדים אלו נתקלים בבעיה כלשהי, הביטחון שלהם נעלם והמוטיבציה צונחת לריצפה. עלינו לשבח את ילדנו על המאמץ, תרגול, למידה והשקעה.
5. על העידוד להיות מבוסס על כבוד הדדי.
6. על העידוד להיות כנה ואמיתי.
7. אין לקשר בין מילה טובה לפרסים או תגמול כלשהו. או לתחרות בין האחים.
בהצלחה!!!! תהנו!!!
השאירי תגובה