היעד: סלובקיה. מדד ההתרגשות: 10 מתוך 10
זו היתה החופשה המשפחתית הראשונה שלנו. טונות של שאלות, ציפיות, חפירות באינטרנט, חודשים של תכנון יסודי, ואז זה קורה – הרגע הגדול מגיע ואנחנו נשפכים מהרכב בשדה התעופה נרגשים ועולים על גדותינו. הדמויות הפועלות: אבא ואמא פלוס שלושה ילדים חמודים. הגדולה: כמעט בת עשר, הסנדוויץ’ בן שבע בדיוק, והאפרוחית- בת שלוש.
אפילו התור לבידוק הבטחוני, וכל אלו שיבואו אחריו לא שוברים אותנו, ההתרגשות בשיאה. שיטוט קצר בדיוטי פרי, והופ למטוס. טיסת ערב שבמהלכה אף אחד לא נרדם (דא…) מזל שהכינותי מראש כל מה שצריך: נשנושים לרוב, מלא ערכות יצירה, הפתעות ממקס סטוק ונשק יום הדין – שני טאבלטים!
ממש רגע לפני הנחיתה האפרוחית נרדמת… את הלילה הראשון נבלה במלון ליד שדה התעופה בבודפשט בה נחתנו וממנה נצא לסלובקיה. מגיעים למלון בשעת לילה מאוחרת, וכצפוי האפרוחית שהתעוררה בדרך מסרבת לחזור לישון… לא נורא שינה זה לחלשים. אחרי מעט שעות שינה, אבל עדיין מתודלקים באדרנלין של התרגשות “הפעם הראשונה”, אנחנו יוצאים סוף סוף לדרך אחרי ארוחת בוקר מפנקת שהוכתרה כאטרקציה בפני עצמה.
על יד הבופה של ארוחת הבוקר -צנצנות שימורים ששבו את ליבנו
הדרך הארוכה עד להרי הטטרה הגבוהים, שם נתמקם לטיול הכוכב שלנו, אורכת כחמש שעות. כמובן שאנחנו מתכננים מספר עצירות בדרך להתרעננות וחילוץ אברים. העצירה הראשונה בעיירה זבולן (Zvolen) שמות העיירות בסלובקיה די מוזרות וגורמות לנו לשעשוע ולעונג רב לאורך הטיול).
מגיעים לזבולן ומגלים עיירונת קטנטונת ולא מעניינת במיוחד, מסתובבים קצת וממשיכים הלאה רק בשביל לגלות שזו ממש לא היתה זבולן אלא איזו עיירה אחרת. נו טוב, בדרך חזור נתקן את הטעות ונעצור בזבולן האמיתית! אבל לא נקדים את המאוחר.
בתמונה- לא זבולן, אלא עיירונת קטנטונת אחרת בדרך.
ממשיכים בדרכנו. הדרך הופכת ירוקה ויפה יותר ככל שאנחנו מתקדמים, הילדים קצת פחות מתרשמים ובעיקר כבר רוצים להגיע ליעד.
עצירה שנייה בעיר בנסקה ביסטריצה Banská Bystrica)).פה כבר יש מדרחוב חביב ומרכז עתיק עם טירה (אליה לא נכנסנו),מזרקה חביבה והכי חשוב יונים!
במדרחוב של בנסקה ביסטריצה אנחנו היונים ומזרקה אחת
הרעב כבר קצת מציק ואנחנו מחפשים מסעדה נחמדה. מתיישבים באחת המסעדות במדרחוב ומגלים לראשונה שהאוכל הסלובקי זה לא ממש כוס התה שלנו, לפחות לא במסעדות התיירותיות. הגלידה לעומת זאת מאוד לטעמנו. אחרי הארוחה והגלידה הטעימה אנחנו ממשיכים לכיוון טטרנסקה לומניצה (Tatranská Lomnica) עיירת סקי המשמשת בחודשי הקיץ כמוקד למטיילים בהרי הטטרה הגבוהים.
לקראת ערב מגיעים סוף סוף לדירה שלנו ומרוצים מאוד מהבית שלנו לשבוע הקרוב. הדירה בעלת שני חדרי שינה, סלון, פינת אוכל ומטבח מאובזר, בקיצור כל מה שצריך. עדיין אור בחוץ למרות השעה המאוחרת ואנחנו יוצאים להסתובב קצת בעיירונת התיירותית הזו, להצטייד בסופר ולהתמתח אחרי יום ארוך של נסיעות אחרי שיטוט קצר, פורשים לשנת לילה מבורכת.
ממש ליד הדירה שלנו בטטרנסקה לומניצה המקסימה, עובר לו פלג נחל קטן. מנוחה אחרי יום נסיעות מתיש.
בוקר יום חמישי, נרגשים ומצפים להתחיל כבר ממש את הטיול. התכנון המקורי כלל עלייה ברכבל המטפס לסקלנטה פלסו, אך בעקבות התייעצות עם מרטין הצעיר החמוד שמנהל את בית הדירות שלנו, אנחנו מחליטים לחכות עם העלייה לפסגת ההר ויוצאים לכיוון שטרבסקה פלסו (Štrbské Pleso), אגם קסום כעשרים דקות נסיעה מהדירה.
מזג האוויר עדיין קריר ונעים והשמש עוד לא הציצה. אנחנו מגלים אגם משגע, נוף שכמו לקוח מתוך גלויה. מתחילים להקיף את האגם בקצב איטי ועוצרים לנשנש סנדוויצ’ים שהכנו מראש. מסביב לאגם עצי מחטים גבוהים, פריחה משגעת בסגול צהוב ולבן. חלום!
אגם שטרבסקה פלסו, גלויית נוף מהממת
היער מתגלה כיער מהאגדות ואני מציעה לילדים לחפש היטב מסביב, אולי נפגוש את עמי ותמי או את שלגיה… במקומם אנחנו מוצאים שיחי אוכמניות ובוזזים אותם לגמרי. תענוג!
באמצע הדרך אנחנו סוטים מהמסלול ומגלים פלגי נחל ומפלונים. בשלב הזה השמש כבר יצאה וחיממה אותנו היטב. הגדולה ההרפתקנית מיד מורידה נעליים וטובלת רגליים במים הקפואים, וכולנו בעקבותיה.
המקום כל כך יפה ומשרה עלינו שלווה. הילדים עוד די קטנים ונהנים מהרגע הפשוט הזה, ואני מהרהרת שבדיוק על זה חלמתי, ומדחיקה את העצבים שהיו אתמול בנסיעה (כן ברור שהיו, בכל זאת יום שלם בדרכים) ומתמלאת סיפוק ואושר גדול.
טיול ביער קסום, וטבילה במי נחל קפואים. לאמיצים בלבד.
אחרי העצירה המרעננת המשכנו לטפס עוד קצת, אבל האפרוחית מתחילה להראות סימני עייפות, וממטיילים שפגשנו בדרך חזרה למטה אנחנו מבינים שיש לפחות עוד שעה טיפוס לכיוון המפלים. אנחנו מוותרים ללא נקיפות מצפון ויורדים בקלילות חזרה לכיוון האגם.
ליד הרכבל מגלים גם פארק שעשועים קטן עם כמה מתקנים. הסנדווי’ץ מסיע את האפרוחית במכונית קטנה לשמחת שניהם, וההרפתקנית עפה לשמיים עם טרמפולינה מגניבה. משם חוזרים לשביל המקיף את האגם ומסיימים את המסלול. השביל שהיה די ריק בבוקר התמלא בינתיים מטיילים, אבל המקום לא עמוס בכלל ופשוט יפה כל כך.
אנחנו כבר די עייפים, אבל בעקבות הבטחה מהבוקר ,שוכרים סירת משוטים לשיט עצמאי של ארבעים דקות. חוויה כיפית ממש. הילדים מאושרים ואנחנו נהנים מהנוף המטריף. כל אחד חותר בתורו, ובתום הזמן אנחנו מחזירים את הסירה למעגן הסירות הקטן ונפרדים מהאגם הקסום.
אוכמניות בצידי הדרך, יאמי!
חבר חביב ממש ליד השביל המקיף את האגם
האפרוחית נרדמת ברגע שהרכב מתניע, ואנחנו עוצרים בפופרד Poprad) העיר המרכזית בלב הרי הטטרה הגבוהים לרכישת מעילים (מסתבר שלא הגענו ממש מצוידים לקור שבפסגות) ולאוכל.
בפרברי העיר מצאנו מרכז קניות קטן ובו מסעדה נחמדה עם גולש טעים לנו וצ’יפס ושניצלים לילדים (זה מה שהם יאכלו בשבוע הקרוב בגדול). במסעדה חצר נחמדה ונדנדות . בהמשך מתברר שברוב המסעדות בסלובקיה יש אזור משחק לילדים וזה ממש שווה! ככה אנחנו נהנים לנו מזמן מנוחה ואיכות, והילדים משחקים להם לפני ואחרי האוכל.
בשעות הערב מגיעים לדירה אחרי יום ארוך ומהנה, מותשים אנחנו נשפכים כל אחד במיטתו מיד אחרי המקלחת. היום הראשון הוכתר כהצלחה מסחררת.
נחים בערב בדירה שלנו
בוקר יום שישי. היום אנחנו נוסעים למצודת ספיש Spišský hrad, הטירה הגדולה בסלובקיה. מזג האוויר מחייך אלינו גם היום, והנסיעה אורכת כשעה בלבד.
אל הטירה ניתן להגיע דרך הכפר שלמרגלותיה Spišské Podhradie או להגיע כמעט עד הטירה עצמה. אנחנו בוחרים לטפס אל הטירה מהכפר. העלייה אורכת כחצי שעה. האפרוחית שקיפצה אתמול במסלול מראה קצת סימני התנגדות היום, אך בסופו של דבר אנחנו מגיעים למעלה אל הטירה המתנשאת מעל האזור כולו. המראה מלמעלה מרשים ביותר. שדות פרוסים מכל עבר, כפרים קטנים מנקדים את הנוף, ובאמצע עומדת לה הטירה העתיקה המתפרסת על שטח ענק.
הגישה לטירה דרך הכפר שלמרגלותיה, טיפוס של חצי שעה, מה לא נשלב איזה טיול קטן?
לפני שמתחילים בסיור אנחנו עורכים פיקניק קטן על הדשא המרכזי. הדבורים הסלובקיות מצטרפות אלינו בשמחה. אחרי הארוחה אנחנו מתחילים את הסיור בטירה ומגלים חדרים עתיקים, מעברונים וגרמי מדרגות מסתוריים. תענוג לילדים ולנו.
בחדרי הטירה מוצגים כלי נשק, תלבושות אבירים, חדרי מגורים ומטבח משוחזרים, וההיי לייט של הביקור: מרתף העינויים! הילדים משתטחים על מיטת העינויים, יושבים על כיסאות מוזרים, סדים ושאר מרעין ובישין שהומצאו על ידי מוחות מעוותים במיוחד, ונהנים מכל רגע.
בתוך הטירה- מטבח משוחזר מתקופה אחרת וגולת הכותרת: מרתף העינויים!
לאחר השיטוט בין חדרי הטירה, רכישת מזכרות קטנות, וצפייה בהדגמות שונות של אורח החיים של אלו שחיו פה לפני מאות שנים, אנחנו מטפסים לראש הטירה ומהופנטים מהנוף המשגע.
חצר הטירה והחומות שלה לא מאכזבים גם הם, והילדים מקפצים להם מאושרים בין האבנים בזמן שאני מתקתקת תמונות בלי סוף.
בחצר הטירה ובמדרגות המטפסות ממש עד למעלה, כולל טיפוס במדרגות אבן צרות, קפיצה אחורה בזמן.
כבר שעת צהרים ואנחנו רוצים להתפנק עם שוקו חם לפני שנרד חזרה למטה, אך לצערנו בדיוק נפל החשמל ואנחנו נפרדים מהטירה ומתחילים לרדת אל הרכב שהשארנו למטה בכפר. האפרוחית המותשת עייפה,ואנחנו מגלים לתדהמתנו שאנחנו לא מוצאים את המוצץ… טרגדיה אמיתית!
אני משנסת מותניים ומרימה את האפרוחית על הידיים וסוחבת אותה כל הדרך למטה. ברכב מתגלה המוצץ הסורר ולכולם שלום. יוצאים חזרה לכיוון טטרנסקה לומניצה ומקווים שעוד נספיק לעלות ברכבל לסקלנטה פלסו. בטטרנסקה אנחנו מוצאים מסעדה (לא משהו) אבל לפחות השבענו את הרעב, והילדים בינתיים נהנו מפינת המשחקים שבתוך המסעדה והנדנדה שבחוץ.
אנחנו עולים בשני רכבלים שונים, חוויה לא זולה אבל שווה בהחלט! למעלה הנוף פשוט עוצר נשימה, האגם האלפיני הקטן נוצץ בקרני השמש המלטפות של אחר הצהרים. אנחנו מקיפים את האגמון ומתפעלים מהנוף העוצמתי: פסגות ההרים, העצים התמירים ופרחי הרים סגולים ועדינים. במקום מגרש משחקים קטן שמעסיק את הילדים בעוד שאנחנו נהנים מהטבע היפה שסביבנו.
הנוף מתחנת הביניים סקלנטה פלסו, טיול קצר מסביב לאגמון אלפיני קטן ונוף בראשיתי מרהיב
חוזרים חזרה לדירה, מאלתרים ארוחת שישי פשוטה ונהנים מערב סרט משותף. עוד יום מהנה מאחורינו.
בוקר שבת– היום אנחנו שמים פעמינו לגן העדן הסלובקי narodný park slovenský raj, אחד מהפארקים הלאומיים היפים בסלובקיה בו מסלולי טיול רבים. התלבטתי רבות לגבי מסלול מתאים בגן העדן הסלובקי היות ורוב המסלולים בו די מאתגרים ואנחנו בלי מנשא.
לאגם דדינקי הגענו בשעת צהרים מוקדמת. אחרי הביקור באגם המשגע שטרבסקה פלסו נרשמה אכזבה קלה. הילדים מבקשים להכנס לאגם ומזג האוויר די חם ומתאים לטבילה. הילדים טובלים רגליים ומאכילים את הברווזים ששטים להנאתם באגם. משם אנחנו פונים לפודלסוק ממנו יוצאים מספר מסלולים ביניהם מסלול הסוחה בלה המפורסם עליו ויתרנו מראש בגלל דרגת הקושי.
פיקניק ליד אגם דדינקי
אנחנו חונים ליד מסעדה ומתחילים ללכת במסלול כחול לכיוון נהר ההורנאדו. אחרי כמה דקות הליכה לצד שיחי פתל טעימים אנחנו מגיעים לנהר. מזג האויר החם מתאים לרחצה ואנחנו לא מספיקים לומר “גן העדן הסלובקי” והילדים כבר במים.
מתרעננים במימי הנחל ביום קיץ חמים משכשכים לנו
שעה ארוכה ומנסים להחליט אם להמשיך במסלול הירוק או הכחול. בוחרים במסלול הכחול, והמקום באמת יפה מאוד. מלא שיחים ועצים ירוקים, פרחים וגשרונים שעוברים לצד הנהר. אחרי חצי שעה הליכה אנחנו מחליטים שהספיק לנו, המסלול מתרחק מהמים ואנחנו לא בטוחים שאנחנו בכיוון הנכון. האפרוחית כבר עייפה ואנחנו חוזרים בחזרה.
מסלול מקוצר בגן העדן הסלובקי
מגיעים לנקודה בה רחצנו ושוב הילדים קופצים למים ומתרעננים. הפעם יחד אתנו רוחצת חבורה של ילדים ונערים שנראים בני צוענים. הם מנסים לומר לנו משהו ואנחנו לא ממש מבינים. לבסוף אנחנו מכבדים אותם בוופלים ועוגיות והם מתחלקים ביניהם. בדרך חזרה מתנהל דיון בעקבות המפגש עם הנערים, והעובדה שהם מחכים שהמטיילים יחלקו איתם אוכל או יתנו להם כסף. הסנדוויץ’ שלנו, בעל לב הזהב, גורס שאין להם כסף ללימודים ולכן קשה להם למצוא עבודה. הילדים שמחו לחלוק איתם, ואני חושבת לעצמי שטיול שיכול לזמן כל מיני חוויות ומפגשים שמותירים משקע ומעוררים מחשבות, הוא יותר מסתם עוד חופשה.
חוזרים למסעדה ממנה יצאנו לטיול וסוף סוף נהנים מארוחה טובה! הילדים מתמוגגים מהמתקנים שבחוץ, כולל אומגה חביבה שמעסיקה אותם עוד שעה ארוכה. בדרך לדירה עוצרים להתפנק עם הגלידה היומית ועוד יום מוצלח מגיע לסיומו.
בוקר יום ראשון- היום בתכנון מפלי הרבינוק. אל המפלים עולים בקרונית היוצאת מעיירת התיירות סטארי סמוקובץ’ Starý Smokovec הסמוכה. למעלה אנחנו מגלים פסטיבל נחמד לילדים עם המון פעילויות כפי שהבטיח לנו מרטין החמוד. הילדים מאושרים, המוני דובים (אנשים בתחפושת) מסתובבים להם בין המבקרים, ולפתע טפטוף, שנעלם כפי שהופיע.
הסנדויץ’ מאושר עד הגג עם חיבוק של דוב
אנחנו מחליטים לצאת קודם למסלול לכיוון המפלים, ולחזור אחר כך להנות מהפסטיבל. מספר מסלולים יוצאים מהרבינוק, אנחנו בוחרים במסלול מעגלי. די מהר מגיעים למפלונים קטנים, והילדים כמיטב המסורת נכנסים מיד למים הקפואים יחד עם עוד כמה מקומיים אמיצים. אנחנו יושבים בצד ונהנים שעה ארוכה מהמקום.
ושוב קופצים למים הקפואים, רק הילדים שלנו והמקומיים
משם ממשיכים לטפס לכיוון המפל הגדול והיפה. לאחר שעמדנו על המרפסת הקטנה והצפופה יחד עם שאר המטיילים אנחנו ממשיכים לטפס, המסלול בעלייה והדרך היא דרך רצופת אבנים ולא נוחה במיוחד. האפרוחית שכבר קצת מחורפנת מעייפות מצטברת ומשיגרה משובשת מתלוננת על כאב ברגל, ואנחנו פורשים בשיא ומחליטים לשוב על עקבותינו.
מפלי הרבינוק
די מהר חוזרים חזרה למטה ומגיעים לנקודה בה ישבנו קודם ושכשכנו במים. אנחנו משכיבים את הקטנה שנרדמה עלי בינתיים על פיסת דשא רכה בזמן שהגדולים רוחצים שוב להנאתם.
אחרי שנת היופי שלה התעוררה האפרוחית לחיים. חזרנו לפסטיבל ונהננו מהמתקנים שבמקום עד שהתחילו לקפל הכל. ולסיום קינחנו בארוחה לא טעימה נוספת בסטארי סמוקובץ’. את הטעם העברנו עם גלידה טובה בטטרנסקה ממנה ניפרד מחר.
נהנים ממשחקים ומתקנים בפסטיבל בהרבינוק
יום שני ואחרון! היום אנחנו חוזרים חזרה לבודפשט ובדרך עוצרים בפארק המים טטרלנדיה.
הפארק מוצלח מאוד ומוכתר כיום הכי מהנה מבחינת הילדים. המקום מקסים, מלא בבריכות ומגלשות, חלק מהן מקורות וחלקן במתחם חיצוני פתוח עם נוף מקסים. הילדים משכשכים להם בבריכות והגדולה ההרפתקנית מתגלשת להנאתה עם אבא שלה במגלשות האקסטרימיות.
הבריכות התרמיות המחוממות מתגלות כעונג גדול ואנחנו רובצים כהיפופוטמים במשך שעות בזמן שמטפטף עלינו גשם ומהטמפרטורות שירדו מעט היום, מה שרק מעצים את החוויה.
המים בטמפרטורה של ארבעים ומשהו מעלות ובחוץ מטפטף וקריר, קשה להזיז אותנו מפה, תענוג
בשעות הערב אנחנו מצליחים לגרור משם את הילדים ויוצאים לנסיעה הארוכה חזרה לבודפשט. לשמחתנו הילדים מתעלפים מעייפות מאחורה וישנים עד לזבולן. כן כן אותה זבולן בה היינו אמורים לעצור ביום הראשון. אנחנו מגיעים לעיירה בשעות הערב, מחלצים עצמות, אוכלים ארוחת ערב (טעימה!) ואפילו מגלים במקרה מקומית המתגלה כאוהדת ישראל, המספרת לנו שביקרה פעם בקיבוץ בארץ, כל זאת תוך כדי ליקוק גלידה אחרונה לטיול. בשעת לילה מאוחרת מגיעים למלון.
פרחים יפים שפוגשים בהרים
זהו זה, תמה החופשה הראשונה שלנו. סלובקיה היתה נהדרת, מושלמת כיעד ראשון לחופשה משפחתית. מומלצת מאוד לאוהבי הטבע, ויש בה גם לא מעט אטרקציות כגון מגלשות הרים, פארקי חבלים, מערות קרח ונטיפים, ראפטינג ועוד. חלקם נוספו בשנים האחרונות מאז טיילנו בה.
מאז עברו להן כמה שנים, הילדים גדלו, טיילנו בהנאה גדולה גם בסלובניה- קרואטיה ובאוסטריה ומתכננים להמשיך ולגלות עוד מקומות נפלאים בעתיד.
אני הפכתי את האהבה הגדולה שלי לתכנון טיולים למקצוע של ממש, ונהנית מטיולים באירופה האהובה עלי עד מאוד. כותבת עליה ומתכננת טיולים באופן מקצועי לאנשים פרטיים בהתאמה אישית.
נעה כרמון – חולמת טיולים.
השאירי תגובה