אני בטוחה שכן.
כמה כיף שארוחת הערב רגועה בלי טלפונים ומסכים ליד השולחן? זה בטח נראה לחלקכם כמו משימה בלתי אפשרית.
הילדים לא מוכנים לעזוב את המסך אפילו לשנייה. בדקו עם עצמכם האם גם אתם דבוקים למסך הטלוויזיה/המחשב/ הטלפון .
כי הדוגמה האישית שאתם נותנים לילדכם חשובה מאוד, אתם המודל לחיקוי שלהם המראה שלהם ואם אתם נמצאים בשולחן עם הנייד סביר להניח שילדכם ירצה גם להיות עם הטלפון.(יכול להיות שיהיו מקרים יוצאי דופן שאתם חייבים להיות ליד הטלפון אז חשוב שתסבירו גם את זה.)
כשאתם לא נמצאים עם הטלפון אתם באמת פנויים להקשיב להם, ולהסתכל להם בעיניים. שבו איתם ,תסבירו להם שאתם מאוד רוצים לשמוע איך עבר היום שלהם שזו ההזדמנות לבלות זמן משפחתי ביחד. ישנם ילדים שיותר קשה לשתף בחוויות שהם עברו כי הם עדיין לא יודעים להמליל את כל מה שהם עברו (אלה אם קרה משהו מאוד דרמטי אז בטוח שהם יספרו להם) אתם צריכים להיות מדויקים בשאלות שלכם כמו :”עם מי שיחקת היום בחצר/ בהפסקה? איזה יצירה עשית היום בסדנא/ באיזה שיעור הכי נהנתה היום?..
מה למדת היום בשיעור בחשבון? למדה היום משהו חדש במפגש ?.. כמובן חשוב שגם אתם תשתפו במשהו קטן שקרה לכם היום (אתם המודל לחיקוי שלהם כבר אמרתי?!).
ככול שתקפידו על ארוחות משותפות כשהם צעירים, כשהם יגדלו הם יבואו וישתפו אתכם בדברים שקרה להם אפילו לפני ארוחת הערב. תגדירו זמנים מראש ולכמה זמן הם נפרדים מהמסכים (מומלץ חצי שעה עד שעה) תתמידו והיו עקביים וסבלנים וגם אתם תוכלו לשבת לארוחת ערב בהנאה רבה עם ילדכם.
השאירי תגובה